השנה תציין דוקאטי 100 שנים להיווסדה, וציון דרך היסטורי ועגול זה הוא הזדמנות מצוינת להאדרת שם המותג שכבר שנים נחשב לעילית בעולם הדו-גלגלי. כמובן שצפויים שלל אירועים במהלך השנה לחגיגות ה-100 גם עבור מעריצי המותג האדוקים, אך היה צפוי שבדוקאטי לא יסתפקו בכך ולצד רצף החידושים אותם חשפה בחודשים האחרונים (בהם דגמי המונסטר החדש, הסטריטפייטר V2 והפאניגאלה V2) יציגו גם כמה דגמים אקסקלוסיביים ונחשקים.
הדגם הראשון הוא הפורמולה 73 שנחשף לפני מספר שבועות וחנך את סדרת ה-Heritage החדשה של דוקאטי שתציג פרשנות מודרנית עם קריצת רטרו לדגמים משמעותיים מהעבר העשיר של החברה. אך עם כל הכבוד למורשת, בדוקאטי מסתכלים גם קדימה ורוצים להציג גם דגמים קצה שידגישו את מעמדה של החברה כאחת מהמשמעותיות ביותר באבולוציה של הסופרבייק.
זה מה שהוביל לחשיפתו בסוף השבוע של הסופרלג’רה V4 סנטנאריו (מאה שנה באיטלקית, כדי שלא נפספס בזמן שאנחנו מזילים ריר). זהו אופנוע סופרבייק בייצור מיוחד ומוגבל שאמור להפגין את מיטב המסורת והטכנולוגיה של דוקאטי ועדין להיות חוקי לכביש הציבורי -במידה ומישהו מתוך 500 הרוכשים הנבחרים יעז להתגלגל איתו אל מחוץ לחניה – כשהוא ממשיך את מסורת דגמי הסופרלג’רה של היצרן שהחלה בשנת 2013 עם ה-1199 סופרלג’רה.
מדובר גם בדגם הבלעדי הראשון במשפחת דגמים המכונה “דוקאטי ספציאלה” שתכלול דגמים יעודים במהדורה מוגבלת כמו הסופרלג’רה, מהדורות מיוחדות ורפליקות מסלול על בסיס דגמים קיימים ואת תכנית ההתאמה האישית שבה לקוחות נבחרים ועשירים יוכלו לעצב ולבנות את אופנוע החלומות שלהם. די בדומה למה שעושה בימים אלו גם פרארי.
העיצוב יפייפיה. תחשבו פאניגאלה V4 R פוגש את אופנוע המוטו GP של מארק מארקז עם לא מעט דגש על האווירודינמיקה עם כנפוני כפולים מצידי המסיכה הקדמית, כנפונים בצורת מעין חצי עיגול בקדמת החרב התחתונה כדי לספק כוח הצמדה נוסף ומפלט הממוקם בגחון. הפרינג וכנפיים עשויים מסיבי פחמן כשהאופנוע צבוע כמתבקש בצבע אדום. סכמת הצביעה משלבת פסי מרוצים לבנים וגרפיקת שחור-לבן שהיא מחווה לדוקאטי 750 F1 Endurance Racing משנות ה-80 שהיה דגם המרוצים הקלאסי האחרון של דוקאטי שעשה שימוש בראש מנוע עם שני שסתומים.
המנוע של הסופרלג’רה V4 סנטנאריו ייחודי לדגם זה ומכונה דזמוסדיצ’י סטרדאלה R1000. הוא למעשה מתבסס על מנוע ה-998 סמ”ק של הפאניגאלה V4 R החדש אך הנפח צמח בחזרה ל-1,103 סמ”ק על ידי הארכת מהלך הבוכנה ל-53.5 מ”מ. שסתומי היניקה מטיטניום נשמרו והמנוע זכה לעוד כמה רכיבים פנימיים אקזוטים בהם גל ארכובה קל יותר עם משקולות מטונגסטן. בנוסף גדלו גופי המצערת לקוטר של 56 מ”מ וסעפות הפליטה עשויות כעת מטיטניום. שימוש נרחב בטיטניום ברכיבי המנוע, גם עבור הברגים השונים הביא לכך שהוא שוקל 3.6 ק”ג פחות מהמנוע של הפאניגלה V4. התוצאה הסופית היא הספק של 228 כ”ס בתצורה חוקית לכביש עם עמידה בתקן יורו 5+, כאשר עם מערכת פליטה למרוצים מתוצרת אקרפוביק בתצורת מרוצים מגיע ההספק ל-247 כ”ס.
סיבי פחמן, והרבה
אבל זה לא העיקר בסנטנאריו. מה שנסתר כמעט מהעין היא העובדה שמדובר באופנוע החוקי לכביש הראשון שעושה שימוש בשלדת מונוקוק מסיבי פחמן, מה שהופך אותה לקלה ב-17% מהשלדה של הפאניגאלה V4. ולא רק השלדה, גם הזרוע האחורית, תת השלדה הקדמית והחישוקים עשויים מסיבי פחמן אליהם מצטרפים, שוב לראשונה באופנוע חוקי לכביש, גם דיסקי בלימה קרבון-קרמיים החוסכים עוד כמעט ק”ג שלם. התוצאה הסופית היא משקל עצמי של 173 ק”ג או 167 ק”ג בתצורת המרוצים עם מערכת הפליטה החליפית.
המתלים גם הם מהטופ שיש לאוהלינס להציע. מזלג קדמי NPX עם שרוולי מזלג מסיבי פחמן ובולם אחורי TT36 GP, כאשר שניהם כמון עם אפשרות כיוונון מלאה. ואם כבר כוונון, אז לסנטנאריו יש חבילת אלקטרוניקה אפילו יותר נרחבת מזו של הפאניגאלה R המאפשרת כיול והתאמה ספציפית של האופנוע לדרישות והעדפות הרוכב. החבילה כוללת מערכות בקרת משיכה, בקרת החלקה, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע ומערכת ABS הפועלת תחת הטיה, כולם עם מספר מצבי פעולה שונים לבחירת הרוכב בסנכרון עם מצבי הרכיבה השונים.
מחיר האופנוע לא פורסם, לא שזה באמת משנה למי שיזכה לאפשרות לרכוש אותו. הרוכשים יקבלו את האופנוע יחד עם קיט המרוצים המאפשר למצות את מלוא פוטנציאל הביצועים של האופנוע ו”חבילת בעלות” ייחודית הכוללת כיסוי מותאם, ג’ק מרוצים קדמי ואחורי ותעודת מקוריות. כי זה באמת מה שחשוב באופנוע שמהרגע הראשון נולד להיות פריט לאספנים.
