בעשור האחרון ביצעה ב.מ.וו כמה וכמה מהפכות בתפיסה שלה, ואחת מהן קשורה לסימן ההיכר של מכוניות החברה: הנעה אחורית. כן, הבאווארים עדין נאמנים לרעיון של הנעה אחורית, אך לצד הרחבת הייצור של דגמי הנעה קדמית בסדרות הנמוכות והעממיות התרחב השימוש הבלעדי ולא רק כאופציה, בהנעה כפולה גם מעבר לרכבי הפנאי לגרסאות החזקות בסדרות הבכירות.
המעבר הבולט ביותר להנעה כפולה הוא בדגמי ה-M החזקים שכולם מוצעים כיום עם הנעה כפולה (ובמקרה של ה-M5 רק עם הנעה כפולה) למעט דגמי ה-M2, צעד שלא מעט חובבי המותג קיבלו בעיקום אף, בפרט שהגרסאות החזקות והקיצניות ביותר, כמו גרסאות ה-CS של ה-M4 וה-M3, הוצעו רק עם הנעה כפולה (למעט חריגות כמו ה-M3 CS הידנית שהוצגה לאחרונה). ה-M2 היא כיום ה-M הטהרנית ביותר לנהג בבסיסה, אבל כעת זה משתנה, וב.מ.וו מציגה גם עבורה גרסת הנעה כפולה אשר תשווק לצד גרסת ההנעה האחורית.
גרסת ההנעה הכפולה של ב.מ.וו M2 עושה שימוש גם היא במערכת ה-xDrive המוכרת שבה הכוח מועבר לגלגלים האחוריים באופן קבוע, כאשר מצמד רב דיסקיות משלב את ההנעה לגלגלים הקדמיים בעת הצורך. אופי חלוקת הכוח מתבצע בהתאם למצב הנהיגה הנבחר, וכמו בדגמי M אחרים גם כאן ישנו דיפרנציאל M אקטיבי לחלוקת הכוח בסרן האחורי ואפשרות למצב הנעה אחורית בלבד עם בקרת יציבות מנותקת לטובת חובבי הדריפטים.
יחידת ההנעה נותרה ללא שינוי, עם אותו מנוע שישה צילינדרים בטור מוגדש בנפח 3.0 ליטר המספק 473 כ”ס, כאשר בגרסת ההנעה הכפולה מגיעה ה-M2 רק עם תיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה. הודות לאחיזה העדיפה, נתון הזינוק ל-100 קמ”ש התקצר ב-0.3 שניות ועומד על 3.7 שניות – מהר יותר מדגמי ההנעה האחורית של ה-M4. עוד עבור חובבי ההגה הטהרנים להעדיף דווקא את האחות הקטנה, אם כי תיבה ידנית ניתן לקבל רק בגרסת ההנעה האחורית.
