אחרי חשיפה הדרגתית מהלך השנה האחרונה, חשפה אמש פרארי סוף סוף את הלוצ’ה (luce). המכונית החשמלית הראשונה של היצרנית ממראנלו שרוצה לקבוע אמת מידה בז’אנר, דווקא בזמן שהמתחרות כמו למבורגיני ואסטון מרטין מחליטות לדחות או לבטל דגמי על חשמליים עקב ביקוש נמוך בקרב קהל היעד המבוסס. למרות זאת בפרארי מאמינים שיש מקום למכונית ביצועים חשמלית אך גם הולכים על בטוח ופונים לקהל רחב יחסית. הלוצ’ה היא לא מכונית ספורט או GT דו- מושבית שגרתית אלא מעין קרוסאובר משפחתי עם 4 דלתות לחמישה נוסעים.
ללוצ’ה יש המון טכנולוגיה ומפרט מרשים אבל אי אפשר להתעלם מאיך שהיא נראית. העיצוב לא דומה לשום פרארי אחרת שנוצרה, ותשפטו אתם אם לטוב ולרע. השימוש בפלטפורמה חשמלית אפשר למעצבים ליצור מכונית בפרופורציות שונות מזו של מכונית GT קלאסית. הצללית היא צללית פאסטבק עם קו גג טיפתי וחלון אחורי נמתח לאחור, החרטום קצרצר וכדי לא ליצור מראה של מכונית 4 דלתות שגרתית הדלתות האחוריות הן דלתות “התאבדות” הנפתחות לאחור. וכיוון שזה נדרש כיום, והפורוסנגוואה כבר שברה את הקרח, אז המרכב מוגבה יחדית מהקרקע כמעין קרוסאובר לייט.
מבט יותר עמוק מגלה שהמעצבים יצרו מעין הפרדה בין הגום לתא הנוסעים, כאשר קו השמשה הקדמית יורד בחדות ונמשך אל החרטום שהכנפים והמכסה הקדמי, המסתירים את יחידות התאורה הצרות, מסוככות עליו בהפרדה שיוצרת מעין ספויילר קדמי עליון התורם לכוח ההצמדה. המבנה הייחודי הזה אילץ למצוא פתרון יצירתי למיקום המגבים, אז הם הותקנו בצורה אנכית משתי צידי קורות השמשה ופועלים בכיוון הפוך. שונה מכל פרארי כבר אמרנו, ואת האזכורים היחידים למראה המוכר ניתן למצוא בכונסי האוויר הצידיים, שבגלל קוצר החרטום בנויים כחלק מהדלתות הקדמיות, בדוגמת ארבעת הפנסים העגולים מאחור והאפשרות לקבל אתה מכונית עם חישוקים בצורת הכוכב המחומש המזוהה עם דגמי פרארי משנות ה-70 ואילך.
התוצאה היא עתידנית שרירית ודחוסה, אבל התמונות מטעות כי מדובר במכונית ענקית עם אורך של יותר מחמישה מטרים, רוחב של שני מטרים ובסיס גלגלים של 296 ס”מ. גם הגובה הוא יותר קרוסאובר ממכונית GT ועומד על 155 ס”מ. המידות הללו מאפשרות ללוצ’ה להיות פרקטית יותר מכל פרארי אחרית עם מושב אחורי המיועד לשלושה נוסעים, רצפה שטוחה מאחור ותא מטען עם נפח של כמעט 600 ליטרים. זו פרארי?
על עיצוב תא הנוסעים שעוצב על ידי המעצב של אפל לשעבר כבר הרחבנו כאשר נחשף לראשונה. כאן כבר אפשר למצוא לא מעט אזכורי רטרו לדגמי עבר של פרארי, בעיקר בגרפיקה של תצוגת המסכים. זאת לצד שילוב של מינימליזם מודרני ומיעוט מתגים. כמו העיצוב החיצוני, לא בטוח של מעריצי המותג יאהבו, אבל המראה מרשים וייחודי ללא ספק.
אוקי ומה לגבי מה שמתחת? ללוצ’ה שלדת אלומיניום שבתוכה מותקנת סוללת ענק בקיבולת של 122 קוט”ש ממנה ניזונים ארבעה מנועים חשמליים. המנועים הקדמיים מספקים 140 כ”ס כל אחד ואילו האחוריים הם בהספק של 415 כ”ס כשהתוצאה היא הספק משולב של 1,050 כ”ס בסך הכל. וכן, גם כאן ישנה מערכת מיוחדת להשמעת סאונד מתואם עם מאפייני התאוצה של הרכב שנועד לדמות גם תחושה של העברת הילוכים. לפחות בפרארי חסכו מאיתנו סאונד מזוייף של מנוע בעירה (כפי שעשתה מרצדס ב-AMG GT 4 דלתות החדשה) וטוענים כי יצרו שילוב סאונד ייחודי שמתבסס על לכידת הויברציות של החלקים הנעים במערכת ההנעה, שיטה שנרשמה גם כפטנט.
השימוש בארבעת המנועים אפשר לייצר מערכת הנעה כפולה חכמה עם תעדוף בסיסי של הגלגלים האחוריים ויכולת הכוונת מומנט מדויקת לכל גלגל בהתאם לתנאי האחיזה ומצבי הנהיגה הנבחרים. בפרארי מתגאים בכך שללוצ’ה יכולת דינאמית ברמות הגבוהות ביותר, כשלמערכת חלוקת הכוח החכמה מצטרפים מתלים אקטיביים עם בולמים שהם פיתוח של אלו שנמצאים ב-F80, היגוי אחורי ועזרים אווירודינמיים אקטיביים.
למרות שימוש נרחב באלומיניום וחומרים קלים פרארי לוצ’ה שוקלת 2,260 ק”ג, יותר מכל פרארי אחרת אי פעם. ועדין הביצועים מרשימים בכל קנה מידה כשהיא מאיצה ל-100 קמ”ש ב-2.5 שניות ול-200 קמ”ש ב-6.8 שניות בדרך למהירות מרבית של 310 קמ”ש. ביצועים שלא מביישים את הסמל. ואם תהיתם לגבי טווח הנסיעה, אז הוא עומד על 530 ק”מ לפי תקן WLTP כשטעינת DC מהירה יכולה להתבצע עד קצב של 350 קילוואט.
אבל עם כל הכבוד למפגן הטכנולוגיה המרשים הזה, השאלה הגדולה היא האם פרארי לוצ’ה תמשיך את המסורת ותהפוך להיות כוכבת פוסטר על הקירות או בשומרי המסך של נערים מתבגרים. בזה אנחנו כבר לא ממש בטוחים.
