הגבול בין אופנוע לקטנוע הוא ברור מחד וכזה שעובר טישטוש מתמיד מאידך. קטנועים שרצו להיות אופנוע יש כבר הרבה שנים. אני לא נכנס כאן להתפלפלות על צורת המבנה, האם יחידת ההנעה נעה עם הזרוע האחורית כמיכלול או לא. זה לא ממש מעניין אותך נראה לי.
ימאהה טי-מקס המקורי סימן קו ברור מאוד בחול. עם התכנון השונה של רכיבי השלדה וההנעה שלו, הוא יצר זן חדש. כן זה היה קטנוע. אוטומטי, עם המון מקום מתחת למושב. אבל התנהגות הכביש שלו הייתה נטועה, מרשימה כזו שלא דומה לשום קטנוע אחר. מאז המגמה המשיכה. עוד קטנועים הלכו בדרך הזו והיום אולמות התצוגה מלאים בהם. קטנועים שרוצים לתת יותר יכולת דינאמית, יותר תחושת ביטחון, יותר התנהגות.
לצד אלו צצו גם אופנועים אוטומטיים. זה התחיל בטפטוף והפך למבול. כל יצרנית שמכבדת את עצמה מציגה היום פתרון אוטומטי כזה או אחר בחלק מהדגמים שלה. כן. אופנועים לכל דבר ועניין, אבל עם תיבה אוטומטית. גם זה לא חדש, אבל ההיקף הוא חסר תקדים. אז לטשטוש הקו הברור תורמים גם קטנועים מכאן וגם אופנועים משם. הוסף לזה יצרני קוריוז שמציעים היום קטנועים על שלדות מסבך צינורות, מנוע אימתני וידית מצמד וקבלת סלט מושלם.
גם כלים עם יותר מקום אחסון ומיני תאי מטען הם לא חדשים בנוף. ראינו כאלו מכאן ומכאן לאורך עשרות השנים. וזה מביא אותי לסאן יאנג TTLBT. כי איכשהו, כל הסיפור הזה מתכנס לתוך כלי הרכב הדו-גלגלי הזה שאתה רואה פה בתמונות. בוא נוציא את זה מהדרך, הבסיס המכאני כאן הוא של ה-TL508 של החברה. תואם הטי-מקס אם תרצה. על זה סאן יאנג החליטו לשים משהו שאין בשום מקום אחר.
קל להיתפס למזוודות הצד ולחשוב שהן הסיפור כאן. ובכן הן בהחלט חלק ממנו. יש כאן עוד מקום אחסון מכובד. כל אחת מהן נפתחת בחלקה העליון. זה פתח או נפח שלא יכיל קסדה לצורך העניין. אבל כן יש כאן לא מעט מקום וקל מאוד לפרק אותן ולשאת אותן. מבנה חכם ממש. הפתיחה ידנית עם מפתח ולא חשמלית כמו באופנועי תיור יקרים וגדולים. לא נורא. אבל תשחרר מהן רגע ותסתכל על איך הוא נראה.
למראה ולמבנה יש חלק גדול באיך שזה מרגיש. הוא מרשים מאוד, נראה חסון מאוד ומרגיש יצוק כיחידה אחת. קפיצת מדרגה משמעותית מאותו TL שהוזכר מעלה. יש גם מסך ענק עם קישוריות לאפל ותפעול מגע כשהפונקציה הזאת פועלת. הכל מרגיש כאמור מוצק מאוד, תנוחת הישיבה זקופה ומעט גבוהה והמשקף מתכוונן חשמלית לטווח רחב מאוד. המנוע מתעורר עם צליל בשרני ונטול ויברציות. עגול.
על הכביש מתגלה קטנוע מרשים מאוד. מי שזוכר את תחילת דרכה המקומית של החברה זאת בשנות השמונים, עם המוצרים הפלסטיים הבסיסיים, יתמלא הערכה לדרך שעשה היצרן הזה. המתלים מכוילים היטב, על הצד הקשיח ושומרים על תחושה נטועה גם במהירויות בינעירונית. הבלמים מלאי עוצמה והתחושה הכללית בטוחה מאוד נעימה מאוד ונוחה. למרות שהוא נראה ענק התכנון החכם שומר עליו יעיל מאוד גם בעיר. אותן מזוודות המוזכרות מעלה לא חורגות מרוחבו של הכלי הזה ולא דורשות תשומת לב מיוחדת. הביצועים בתור העיר טובים מאוד. מהירויות כביש 6 על גבול ברירת הקנס הישראלית הן הקצה העליון כאן. אז שיוט ב-130 קמ”ש נניח, מרגיש כאן קל ונעים. באופן אישי, כמובן, הייתי שמח שיהיה כאן יותר כוח, אבל כנהוג אצל יצרניות אחרות, בסאן יאנג מעדיפים להישאר בדרגת רישיון רחבה יותר ולא לייצר גרסה חזקה יותר.
כן. זה קטנוע. אבל קטנוע אחר. איכשהו מצאתי את עצמי מסתכל עליו, על הפרטים שלו, ומתרשם. דרך יעילה מאוד, ואלגנטית מאוד לתקל את משימות היום-יום. אם אלו פגישות חוצות ערים ומחוזות, או קפיצה לעיר הגדולה בהרכבה נטולת מאמץ ושופעת נוחות. המזוודות בצד צריכות לקבל יחס בהתאם – מגדילות נפח שימושיות וברות פירוק. מתחת למושב דרך אגב, מקום לקסדה אחת. ולשאלת הזה קטנוע או אופנוע? מעולם לא הרגישה מיותרת יותר. פשוט תסתכל עליו.
| סאן יאנג TTLBT – תעודת זהות | |
| מנוע | 508 סמ”ק, 2 צילינדרים מקבילים, גל זיזים עילי כפול, קירור נוזל |
| הספק | 45.5 כ”ס ב-6,750 סל”ד |
| מומנט | 5.1 קג”מ ב-5,250 סל”ד |
| תמסורת | אוטומטית רציפה |
| בסיס גלגלים | 1,543 מ”מ |
| גובה מושב | 780 מ”מ |
| מיכל דלק | 16 ליטר |
| משקל | 241 ק”ג |
| מחיר | 65,000 שקלים |
