טסלה פותחת מחדש את ההזמנות לרודסטר, ומבקשת מהלקוחות להפקיד 50 אלף דולר עוד לפני חשיפתה המחודשת ב־1 באוקטובר. כמעט תשע שנים חלפו מאז הצגת אב הטיפוס, והמכונית שנועדה להגיע ללקוחות ב־2020 עדיין ממתינה לתחילת הייצור. החידוש הפעם הוא תאריך נוסף ביומן ואפשרות מחודשת להצטרף לתור; מועד מסירה מחייב ומפרט סופי עדיין אינם חלק מהתמונה.
תנאי ההזמנה מתחילים בחיוב של 5,000 דולר בכרטיס אשראי, המוגדר כתשלום הניתן להחזר, ואחריו העברה בנקאית של 45 אלף דולר בתוך עשרה ימים. ההזמנה מושלמת רק לאחר קליטת ההעברה. זו התחייבות כספית משמעותית למוצר שטרם הוצג במתכונתו העדכנית, ובמיוחד כאשר ישנם לקוחות שהעבירו כסף כבר בסבב ההזמנות הראשון ועדיין ממתינים למכונית. סכום ההזמנה גם אינו מחירה של הרודסטר.
כדי להבין את גודל ההמתנה צריך לחזור לנובמבר 2017. אז הוצגה הרודסטר החדשה, שעליה דיווחנו בזמן אמת, עם מחיר בסיס מתוכנן של 200 אלף דולר, הבטחה לתאוצה מ־0 ל־60 מייל לשעה, כ־97 קמ״ש, בתוך 1.9 שניות וטווח של 620 מייל, כ־998 ק״מ. אלה היו נתוני היעד שנלוו להכרזה המקורית, כפי שמזכיר הדיווח על פתיחת ההזמנות, אין לראות בהם מפרט מאושר של המכונית שתיחשף בחודש הבא.
מה נשאר מההבטחות לרודסטר?
מאז, ההבטחות סביב הרודסטר הלכו והתרחקו מהדיון המקובל על מכונית ספורט חשמלית. מאסק קושר את הפרויקט ל־SpaceX ולשימוש במדחפי גז קר, ואף ממשיך לעורר ציפיות ליכולת ריחוף או תעופה. האירוע באוקטובר אמור לכלול פרטים על המחיר, המפרט ויעדי הייצור. עד להצגה עצמה צריך להבחין בין המכונית המיועדת ללקוחות לבין יכולות שיודגמו במסגרת האירוע.
מבחינת מי שממתין לרודסטר, השאלה המעניינת כבר אינה מסתכמת בכמה מהר היא תאיץ. טסלה צריכה להבהיר איזו מכונית תימסר בפועל, באיזה מחיר ומתי. גם הדגמה מוצלחת של טכנולוגיה יוצאת דופן לא תענה לבדה על השאלות האלה. אחרי שנים שבהן הפרויקט סיפק בעיקר הבטחות, ההתקדמות המשמעותית תהיה לדעת דבר אחד, מתי הלקוח הראשון ייקבל מכונית ראשונה. וגם איזו מכונית זו בכלל כאמור מעלה.
הפער הזה, בין חזון טכנולוגי לבין המבחן המעשי שלו, מופיע כעת גם בסיפור של הטסלה סייברקאב. כבר בעת הצגת הרובוטקסי ב־2024 כתבנו על ההבטחות ועל המכשולים בדרך להפעלתו. מאז טסלה החלה להפעיל מסחרית כלי סייברקאב ללא נהג באוסטין שבטקסס. אלא שההפעלה הזו מביאה עכשיו תהיות לגבי ההצהרות הבטיחותיות שלו.
הרובוטקסי כבר פועל, והרשות דורשת הסברים
ב־4 בספטמבר הודיעה NHTSA, רשות הבטיחות הפדרלית בדרכים, על פתיחת חקירה בעניין הרובוטקסי. מוקד הבדיקה הוא ההצהרה העצמית של טסלה בדבר עמידת הסייברקאב בתקני הבטיחות הפדרליים, FMVSS. הרשות מבקשת לבחון את הנתונים ואת תהליכי הבדיקה שעליהם הסתמכה החברה ביחס לרכב שאינו מצויד באמצעי שליטה מסורתיים לנהג.
צריך להבין, בארצות הברית השיטה עובדת קצת אחרת. קודם היצרן מצהיר בעצמו כי הרכב עומד בתקנים החלים עליו, והרשות מפקחת על העמידה בהם. לכן הצהרת טסלה לא ממש אומרת שיש כאן אישור מטעם NHTSA. בין הנושאים הנבדקים נמצאת גם השאלה אם טסלה קבעה שחלק מדרישות התקינה אינן חלות על כלי הרכב האוטונומיים שלה, ועל מה התבססה בקביעה הזאת.
כרגע טסלה נדרשת להשיב לשאלות הרשות עד 30 בספטמבר. בין היתר היא נשאלת אם אמצעי שליטה לנהג אנושי שהותקנו באופן זמני, או ציוד אחר, היו חלק מהבסיס להצהרת העמידה בתקנים. השאלה נוגעת ללב העניין: כיצד נבדקה המכונית, ובאיזו תצורה, לעומת התצורה שבה היא מסיעה נוסעים. בסוף היום זו מכונית לכל דבר, אבל אחת כזו בלי הגה ודוושות כלל.
הרשות האמריקאית עצמה מדגישה שהיא פועלת לעדכון התקנים כדי להתאימם לכלי רכב אוטונומיים, בין היתר בתחומים הנוגעים לדוושות בלם, מגבים, תאורה ומראות. עם זאת, כל עוד השינויים לא הושלמו, התקנים הקיימים נשארים בתוקף. שמח שם בארה"ב.
ככה טסלה מוצאת עצמה עם שתי כותרות משמעותיות שרצות בעולם עכשיו. עם הרודסטר שם עליה להפוך הבטחת ביצועים למוצר שניתן אמיתי סוף סוף. בסייברקאב היא צריכה להסביר איך ולמה ולטענתה המוצר החדש שלה עומד בתקנות. כאלו שלא ממש קיימות לרכב מסוג כזה.
כך נפגשים בסוף החודש שני לוחות זמנים, המועד שנקבע לתשובות על הסייברקאב, ולמחרת אירוע הרודסטר. מכונית שמבוששת כבר שנים רבות כאמור. עוד מעט נגלה איך יתקדמו ההצהרות לגביה הפעם.
