סטרלינג מוס, אגדת גרנד-פרי וספורט מוטורי בכלל, מכונה לעיתים קרובות “הנהג הגדול ביותר שלא זכה באליפות העולם”. הקריירה שלו מלווה את עולם הספורט המוטורי מהימים הדלים של אחרי מלחמת העולם השנייה ועד להתמקצעות עולם הגרנד-פרי.
הקריירה של מוס הייתה מגוונת, עמוסה ומרשימה. הוא התחרה לאורך השנים בלמעלה מ-80 רכבים שונים לרבות גרנד-פרי וראלי. הוא התחרה ביותר מ-500 מירוצים וניצח יותר מ-200 מירוצים. הוא היה חלק מתור הזהב של מרצדס לצד חואן מנואל פנג’יו ונחשב לכישרון ענק. לא רע בשביל מישהו ששמע מאבא שלו בתחילת הדרך: “הבן שלי לא יהיה נהג מירוצים” (כן, למרות שהוריו היו מתחרים בעצמם).
עם קריירה מרשימה כזו, יש למוס לא מעט תארים, סיפורים וזכיות. אם זה הניצחון במילה-מילייה של 1955, הניצחון המפורסם שלו במונקו, לא-מאן, נורבורגרינג, ניסיונות קביעת שיאי מהירות – לא חסר. מוס היה נערץ בעולם המירוצים, אבל באי הבריטי, מקום הולדתו, הוא היה כוכב על. התואר סר שקיבל יכול להסביר את זה. העובדה שאנשים כמו ג’קי סטיוארט ופרנק וויליאמס העריצו אותו בילדותם ועד היום שומרים את החתימה המקורית שלו מהימים ההם, מסבירים את זה אפילו טוב יותר.
עדויות מתחילת דרכו של מוס, תיארו נהג מהיר מאוד. אנשים חשבו שמהיר מדי, כזה שלא יצליח להישאר על המסלול זמן רב. אבל השנים עברו ומוס הוכיח את ההפך, מצליח להימנע מתאונות משמעותיות לאורך הקריירה שלו, בעידן המסוכן ביותר של הספורט הזה. ב-1962 על מסלול גודווד, תאונה משמעותית כזו, הגיעה לבסוף וקטעה את הקריירה שלו. ההתרסקות ההיא שלחה אותו לתרדמת ולאחר מכן לשיקום ארוך. מוס הרגיש שהוא איבד משהו מהיכולת שלו ולא התחרה בשנים הבאות. הוא שמר על קשר קרוב לעולם המירוצים.
השנים האחרונות לא האירו פנים למוס, עם נפילה בביתו שגרמה לשברים רבים בגופו. ב-2016 כששהה בסינגפור, חלה ומצבו התדרדר. בעקבות מצבו הבריאותי פרש מהופעות בציבור. אתמול, הלך סטרלינג מוס לעולמו. אשתו מסרה: “זו הייתה הקפה אחת יותר מדי. הוא פשוט עצם את עיניו והלך מאיתנו”.
