ליפמוטור B03X (השקה עולמית): החזית העממית

בשנה וחצי האחרונות קצת שככה במעט הסערה החשמלית בשוק הרכב הישראלי. נתח השוק של החשמליות ירד ואת מקומן תפסו רכבי הפלאג-אין כלהיט התורן. באירופה לעומת זאת המגמה הפוכה, לאחר מספר שנים של צניחה בביקושים ובמכירות שהכניסה את תעשיית הרכב המקומית לסחרור, חלה התעוררות מחודשת בביקוש לדגמים חשמליים ביבשת הישנה.

מה שמניע את ההתעוררות המחודשת, מלבד חזרתן של סובסידיות והטבות ממשלתיות, הוא דור חדש של דגמים חשמליים קטנים וזולים יחסית, כשהמפתח הוא "מכונית ה-25 אלף יורו". מחיר היעד ההתחלתי שאמור להפוך את את החשמלית לעממית וקרובה למחירי מכוניות בעלות מנועי בעירה. ובזמן שהיצרניות האירופאיות מנסות לצמצם עלויות ולצאת מהקופסה כדי לעמוד במחיר היעד, הסינים מזהים את ההזדמנות ומתפרצים פנימה.

ליפמוטור B10 במבחן דרכים

זה בדיוק מה שעושה כעת ליפמוטור שמשיקה באירופה את ה-B03X (הנקרא בסין A10). לכאורה, עוד קרוסאובר עירוני חשמלי מהסוג שראינו ונראה עוד הרבה בשנים הקרובות. בפועל מדובר בדגם משמעותי לא רק עבור ליפמוטור, אלא גם עבור קבוצת סטלנטיס שמחזיקה ב-20% מליפ. זו לא רק שותפות עסקית בין אחת מקבוצות הרכב הגדולות בתעשיה ליצרנית סינית צעירה ושאפתנית. כיום ליפמוטור היא החטיבה הצומחת ביותר ברמה העולמית בסטלנטיס שמחפשת את דרכה אחרי מספר פניות לא נכונות ועם יותר מידי מותגים בפרוטפוליו. הנה כמה מספרים בשביל להבין את התמונה הכוללת. ליפ מכרה בשנה שעברה כמעט 600 אלף מכוניות, השנה היא כבר הגיע לנתון דומה כבר בחודש אוגוסט, כאשר יותר מ-100 אלף מכוניות נמכרו מחוץ לסין. זה יותר מכמה מותגים מכובדים של סטלנטיס.

מספרים זה נחמד, אבל מה שעומד מאחוריהם הוא קצב פיתוח מסחרר, כמקובל אצל הסינים, כזה שמותגי סטלנטיס לא יכולים להתחרות בה. מצד שני, בסטלנטיס מקווים שעם ליפמוטור הם יוכלו להדוף את המתקפה של יתר יצרניות הרכב הסיניות על השוק האירופאי תוך הסתמכות על רשת ההפצה הנרחבת שלהם. אבל זה לא נגמר בכך. בקרוב תתחיל ליפמוטור לייצר את דגמיה גם באירופה במפעלים ותיקים של סטלנטיס (למשל המפעל הוותיק בסרגוסה) כדי לעקוף את מכסי המגן, ותייצר אותם גם עבור המותגים האירופאים, למשל ה-B10 שצפוי לקבל סמל של אופל בחזית בקרוב. במילים אחרות, סטלנטיס פותחת את השער לסינית שלה להיכנס לאירופה בדרך המלך.

עכשיו, בואו נחזור רגע אל ליפמוטור B03X. קרוסאובר קומפקטי כבר אמרנו. אחד הסגמנטים הכי פופולארים וצומחים, על חשבונן של מכוניות הסופרמיני. כמה קומפקטי? עם אורך של 427 ס"מ ובסיס גלגלים של 260.5 ס"מ הוא קצת יותר קטן מ-BYD אטו 2, אבל גדול מטויוטה יאריס קרוס ההבירידית והפופולארית ומסקודה אפיק החשמלית שמכוונת בדיוק לאותה טריטוריה. גם יתר הממדים נדבים יחסית לסגמנט B. גובה של 163.5 ס"מ ורוחב של 181 ס"מ. האריזה נכונה, העיצוב נעים לעין. לא מתחכם ומצד שני לא מצטעצע. נאמן לחוקי הז'אנר. נדיבות המידות מתבטאת בתא הנוסעים עם מרווח ראש נדיב ומקום לשני מבוגרים בגודל מלא שיהנו גם מריצפה שטוחה, אבל לא מפתחי מיזוג. נוסע שלישי צעיר? אפשרי תיאורטית, פחות נוח מעשית.

שימושיות ותמורה למחיר הם שני דגשים שרוצים להבליט בליפמוטור כדי לבדל את עצמם בשוק הצפוף. לפחות מבחינה פרקטית יש ל-B03X מה להציע מעבר למרחב לנוסעים. לתא המטען נפח של 405 ליטר מתחתיו לא תמצאו גלגל חלופי, אבל כן תמצאו אמבטיה עמוקה המעניקה חלל נוסף של 105 ליטרים, עם פתח ניקוז. בסיס המושבים מאחור ניתן להרמה (טריק מוכר מהונדה ג'אז) כדי ליצור משטח נוח לרווחת הכלב שלכם או להובלת עציץ מזדמן, ואת מושב הנוסע הקדמי ניתן להטות לפנים כך שאפשר להוביל גלשן פול סייז.

מעבר לכך תא הנוסעים תואם את המוכר בעדה הסינית. כל תפעול מערכות הרכב ובקרת האקלים מרוכזים במסך 14.6 ענק ללא מתגים פיזיים כלל. כרגיל, יש כאן שפע של תפריטים שמצריכים זמן לימוד ולא כל הפעולות אינטואיטיביות בשימוש בזמן נהיגה. מצד שני, יש אפשרות להגדרת פרופילים אישיים עם גישה מהירה מגלגל ההגה וישנם קיצורים קבועים שמצליחים לפשט במעט את החיים. למרבה השמחה כיוון פתחי המיזוג הוא ידני, אבל כיוון המראות הוא מגלגל ההגה בסגנון טסלה. גם הפלסטיקה והדיפונים ממשיכים את אותו הכיוון. ניסיון להרגיש נעים ועדכני למרות הצורך לחסוך בעלויות. זה אומר שילוב של דיפונים רכים בחלק העליון אבל לא מעט פלסטיק קשיח שמרגיש זול בחלק התחתון, כשעדיף לבחור בשילוב הצבעים הבהיר שמעניק תחושה אוורירית ולא קודרת.

גם מבחינת הביצועים ישנה נוסחה סטנדרטית. מנוע קדמי עם 197 כ"ס הם הרבה יותר ממה שצריך על מרכב קומפקטי שכזה, וגם בעליות עם 3 נוסעים לא הורגש מחסור בכוח. מצד שני, ביציאה מהמקום מתקשים הגלגלים להוריד בצורה יעילה את הכוח לכביש, ובשילוב של בקרת משיכה הססנית מתקבל סחרור גלגלים גם על כביש יבש בכל האצה מעט החלטית. תצרפו לכך הגה אילם לחלוטין, שגם במצב ספורט הוא בעל תגבור מופרז ותמצאו שהליפ לא ממש משדרת ביטחון בהתאם לרמת הביצועים שהיא מסוגלת לייצר בקו ישר. הצד שני של המשוואה: קוטר סיבוב של 10 מטרים בלבד, שדה ראיה טוב וההיגוי הקליל הופכים את B03X לבת לוויה אידיאלית בעיר הצפופה.

וזה מוביל אותנו גם לעניין הסוללה. ליפמוטור B03X בגרסת ה-"25 אלף יורו" הבסיסית ישנה סוללת 40 קוט"ש שמגבילה אותה בעיקר לשימוש עירוני. אנחנו נקבל את הגרסה בעלת סוללת 53 קוט"ש שלה טווח מוצהר של 382 ק"מ. נמוך במעט מהמתחרות הישירות כמו אטו 2 או קיה EV3, אבל אמור להספיק לשימוש יום-יומי מורחב, בגיבוי טעינה מהירה בקצב של 133 קילוואט שמאפשרת לקבל 80% סוללה בכ-20 דקות.

איזון זו מילת המפתח. כדי להיות תחרותיים צריך להתפשר איפשהו, ובליפ העדיפו להתפשר במעט על הטווח והסוללה מתוך הבנה שרוב קהל היעד בכל מקרה הוא בעל אפיון עירוני. ועדיין יש כאן מערך מלא של מערכות בטיחות אקטיביות (שמעיפות את הנהג בהתראות היסטריות) ומרכב קרוסאובר שימושי ומרווח במחיר שהאירופאים מציעים סופרמיני חשמלית ערומה ומוגבלת טווח.

אלא שעם כל הכבוד לאירופה, בישראל המצב שונה. התחרות העזה בין המותגים הסיניים מחלחלת גם כלפי מטה. MG4 אורבן מוצעת ב-120,000 שקלים, איון UT תצטרף בקרוב ותרצה לטרוף את הקלפים ומלחמת המחירים תמשיך להחריף עד שה-B03X יגיע ארצה בסוף השנה. בזמן הזה הוא צפוי לקבל ליטוש נוסף לתיקון כמה נקודות תורפה, ויצטרך להתייצב עם תמחור על הסכין כדי שהייתרונות שלה בתחום הפרקטי יתורגמו גם למכירות.