יהיו 33 מעלות חום וגשם חזק. זה מה שגוגל סיפר לי שעתיים לפני שיצאתי לשדה התעופה. 12 שעות מאוחר יותר, אני נוחת בבנגקוק, רק כדי לקבל דיווחים שהנה נפתח סבב לחימה שלישי בעת המודרנית, בין היהודים לאיראנים. בעת ההיא, איכשהו אחד בשם מרדכי הצליח לעשות שקט וזה ללא ירי של נשק חם, רק בשידול של בת דודתו.
בכל מקרה, מזג אוויר סגרירי למראה קיבל את פנינו בתאילנד, אך כזה מטעה שהרי כאמור, חם ודביק בחוץ. הסיבה לביקור הינה מתיחת פנים שעבר הטנדר של איסוזו. הדור השלישי של רב המכר הישראלי וגם זה התאילנדי, אגב, איסוזו די-מקס, הגיע אלינו לארץ הקודש ב-2020 וכעת עבר מתיחת פנים שלא ניכרת רק במראה החיצוני. אמנם זוויות הגישה, הנטישה ומרווח הגחון לא השתנו, כמו גם כיול המתלים והנעילה המכנית האחורית, אך כעת יש יחידת כוח חדשה לחלוטין.
אז מה בעיקר חדש?
מנוע 2.2 ליטר, טורבו-דיזל כמובן, שהחליף את מנוע ה-1.9 ליטר הקודם. מי שירפרף ירים גבה כשיגלה שיש לשניהם את אותו הספק למרות תוספת הנפח. עם זאת, בנתונים החשובים באמת למי שמחפש רכב עבודה, יש כאן בשורה. יש יותר מומנט – 40.7 קג”מ לעומת 36.7 קג”מ בעבר. גם שיא המומנט מגיע קודם, כבר ב-1,600 סל”ד ועד ל-2,000 סל”ד, כשהקודם עשה זאת ב-2,000 עד 2,400 סל”ד, בהתאמה. וזה אומר שיש יותר כוח כבר בסל”ד נמוך יותר והמנוע פחות מתאמץ. בנוסף, רק כי אני קטנוני וזה גם נתון מרשים, יש כבר 26 קג”מ ב-1000 סל”ד… בעבר היו כ-16 קג”מ.
תיבת ההילוכים של איסוזו דימקס גם היא חדשה, כאמור. גם כאן אוטומטית-פלנטרית, אם כי כעת עם שמונה יחסי העברה לעומת שישה בעבר. וזה אומר שחמשת הראשונים קצרים ורק השישי הוא יחס העברה ישיר, כשנשארים שני הילוכים נוספים לשיוט. בתיבה הקודמת הרביעי הוא כבר ישיר. גם יחס ההעברה שונה לגמרי, פחות קצר. אל לכם לטעות, ההילוך הראשון בתיבה הנוכחית קצר משמעותית ולכן יש אפשרות זחילה במהירות אטית יותר. וכמה מספרים נוספים לטובת האנשים העובדים: כושר ההעמסה עומד על יותר מטון וכושר הגרירה עם בלמים הוא 3.5 טון.
פארק שעשועים או גן משחקים?
לאחר שעה של נסיעה בפקקי בנגקוק אל עבר מקום שאינני זוכר את שמו, מתגלה גן המשחקים הזה של איסוזו. מגוון מתקנים ספק מכשולים, כולל שיפועי זווית רציניים או שיפועי גובה רציניים לא פחות. הם לא באו לשחק, צחקתי לעצמי. טופס על ויתור במקרה של נזק גופני, עליו לא חתמתי ויצאנו לדרך. שום דבר שלא הכרתי, אבל זו לגמרי הייתה טעימה ראויה ומעט מוקצנת. אזכיר כי השקה עולמית אינה מבחן דרכים כדת וכדין, אלא התרשמות ראשונית ולעיתים לא יותר מטעימה קלה של המוצר, טרם יגיע אלינו ארצה למבחן כנדרש.
המתקן הראשון הוא למעשה משטח בטון בגבהים שונים, כשבצד ימין גבוה, בצד שמאל יהא הוא נמוך וכך להפך ובהתאמה. מעבר לזה שהמתלים נפתחים ונסגרים כשבכל פעם פינה אחרת של הטנדר נמצאת באוויר, אין הפעם צורך להשתמש בדוושת התאוצה, כשבורר מצבי הנהיגה של איסוזו דימקס נמצא על 4X4 HIGH ובורר ההילוכים על מצב ידני ובהילוך ראשון. יש מספיק מומנט כדי להתקדם כך. כאמור, 26 קג”מ כבר ב-1000 סל”ד.
הדמיה לתושבי טנריף והסבר על עיוותים
המתקן נוסף, על אותו העיקרון אם כי לא משטח בטון אלא סלעים עם זווית גישה תלולה יותר. כאן אין אפשרות לרוץ רק על המומנט כי בכל זאת, אבל שכנוע קל ודרבון מצד דוושת התאוצה והטנדר צולח זאת בצורה מכובדת. שם גם הפעלתי את בקרות המשיכה האלקטרוניות שעזרו לגלגלים להתחפר מעט פחות.
היה גם מעבר בתוך מנהרה מאולתרת בה ישנם אבני בזלת וזה לדעתי מדמה התפרצות הר געש שהיא אפשרית אם נגיד, אתם מתגוררים בטנריף. אתגר צליחת מים בגובה 60 ס”מ לדבריהם, אינו באמת ריגש והנה עוד מעבר צר שמדגיש את יכולת המתלים ואת השקט היחסי בו הטנדר הזה צלח את האתגר. זה לא שלא שמענו עבודת מתלים או שלדת סולם שמתעוותת תחת העומס, ועדיין התוצאה יותר ממרשימה. אגב, מעבר ליתרון מיקום המתלים בשלדת סולם, יש לה יתרון נוסף שמכיוון שהמרכב יושב עליה ואין זו חתיכה אחת, בעומס שכזה רק היא מתעוותת והגוף הרכב נשאר ישר. זה אומר שאפשר לפתוח ולסגור דלת בקלות – היא לא “נופלת” מטה כתוצאה מעיוות המרכב נגיד. זה גם אומר שיהיו פחות עיוותים בגוף כתוצאה מעייפות הגיל והשימוש המרובה.
40 זה לא סתם ספרות, זו סטיה
שלושה מתקנים נוספים היו, עליהם ארחיב מעט יותר. השניים הראשונים הינם אתגרי עבירות בזוויות צד חדות. כמה חדות? 40 מעלות. וכל מי שניסה זוויות שכאלה, יודע שלא נולד הטנדר שיהיו לו מושבים ראויים לאתגר כזה. הנוסע מנסה לא “ליפול” על הנהג שהוא מצדו מנסה לא “לנוח” על דיפון הדלת. או להפך, תלוי לאיזה צד השיפוע. בכל מקרה, האתגרים היו על 40 מעלות וזה נחמד כי לדבריהם, הרכב נמצא יציב ב-43 מעלות. ב-44 כנראה שפחות. טוב שלא לקחו סיכון… כאלה גמורים.
זוכרים 40 מעלות? אז ה-מתקן היה טיפוס לגובה וירידה ממנו. שני המקרים בזווית 40 מעלות וזה גרם לי לחשוב מה הסטיה שלהם עם הזווית הזאת. בכל מקרה, אתם מכירים את זה שאנשי שטח תמיד מגיעים לשב בו הם מספרים שהם “ראו שמיים” אז כאן זה קצת יותר קיצוני. זווית חדה מעלה שמדמה נסיקה אנכית של F15, רק במהירות אטית להחריד. ממש אטית. ואתה דבוק למושב ולא יכול כמעט להתיישר נגיד. זו אינה תחושה נעימה, אך בהחלט כזו שגורמת לך להעריך את היכולת. מיד לפני שירדנו מטה, לחצנו אחר כבוד על בקרת המדרון והורדנו רגל מדוושת הבלם. הרכב הוריד את האף ולקחה שניה בה הדי-מקס צלל מהר יחסית ואז המערכת הצליחה להשתלט ולהוריד אותו מטה ברוגע. ללא תקתוקים, ללא דרמה. בסופו של דבר צריך גם לזכור שבתוואי המדמה שטח הוכיח הדימקס כי יש לו יכולת יותר ממרשימה, אך זוויות הגישה והנטישה רחוקות מאלו של רכב שטח טהור.
סיכום ממש בקצרה
אני מודה שעם השנים אני אוהב יותר ויותר טנדרי עבודה. בהמשך יתווסף סיקור כביש קל, טעימה כנראה קלה לא פחות. בכל מקרה, מוקדם לדעת מה יהיו המחירים של רמות הגימור שיגיעו, אבל בהסתמך על התמחור של איסוזו דימקס הנוכחי מדובר ב-300 אלף שקלים וצפונה לגרסת קבינה כפולה אוטומטית עם הנעה כפולה. מה שלא מוקדם זה שנמסר לי שהכלים הראשונים יגיעו אוטוטו, דהיינו ברבעון השלישי של השנה. אנחנו נתכוונן לשם, למבחן דרכים שנקווה שלא יהיה, בתקופת מלחמה.
הכותב הוא אורח חברת UMI בבנגקוק
| איסוזו דימקס 2.2 2026 – תעודת זהות | |
| מנוע | 2,164 סמ”ק, טורבו דיזל |
| הספק | 163 כ”ס ב-3,600 סל”ד |
| מומנט | 40.7 קג”מ ב-1,600-2,400 סל”ד |
| תמסורת | אוטומטית, 8 הילוכים. הנעה כפולה |
| בסיס גלגלים | 312.5 ס”מ |
| צריכת דלק ממוצעת (יצרן) | 11.1 ק”מ לליטר |
| מחיר משוער | 300,000 שקלים |
