תחשבו על זה רגע. שלבי קוברה דייטונה קופה נמכרה במונטריי ב־42.9 מיליון דולר. זה שיא למכונית אמריקאית, אבל יותר מעניין מזה, במחיר הזה היא נכנסת למקום החמישי בין המכוניות היקרות ביותר שנמכרו אי פעם במכירה פומבית.
וזה מעניין, כי במשך שנים הייתה חלוקה די ברורה בעולם האספנות. לפרארי, מרצדס, בוגאטי ושאר האירופיות הגדולות הייתה “היסטוריה”. לאמריקאים היו מכוניות חזקות, נדירות, יקרות ומאוד נחשקות. קוברה, קורבט, פורד GT40 ומכוניות השרירים החשובות, אבל איכשהו הן עדיין חיו קצת בעולם משלהן. ההפרדה מתחילה להעלם?
במקרה של הקוברה דייטונה אפשר להבין למה. נבנו רק שש כאלה, אבל הסיפור שלה חשוב יותר מהמספר הזה. הקוברה הפתוחה הייתה חזקה ומהירה מאוד, אבל במסלולים האירופיים המהירים האווירודינמיקה הגבילה אותה מול פרארי 250 GTO. פיטר ברוק תכנן עבורה גוף קופה יעיל בהרבה. המטרה הייתה פשוטה: לנצח את פרארי.
וזה עבד. ב־1964 קוברה דייטונה ניצחה בקטגוריית GT ב־24 השעות של לה מאן עם דן גרני ובוב בונדורנט וסיימה רביעית בדירוג הכללי. שנה אחר כך שלבי זכתה באליפות הבינלאומית ליצרני GT. אלה בדיוק הדברים שאנחנו מחפשים כשמדברים על מכונית היסטורית: סיפור טוב, מעט מאוד מכוניות, האנשים הנכונים, המרוצים הנכונים ובעיקר הישגים אמיתיים.
גם המכונית שנמכרה עכשיו, שלדה CSX2300, מגיעה עם הסיפור הנכון. היא הייתה השלישית מבין שש הקוברה דייטונה שנבנו. היא הופיעה לראשונה בטור דה פראנס למכוניות ב־1964 עם בוב בונדורנט ויוכן נירפאש, ובעונת האליפות של 1965 השתתפה בין השאר בדייטונה, סברינג, נורבורגרינג וריימס. אחר כך היא הגיעה ליפן והמשיכה להתחרות שם עד 1968. למעשה, זו הקוברה דייטונה היחידה שהמשיכה בקריירת מרוצים גם אחרי סיום תוכנית המפעל של שלבי. ויש עוד פרט קטן שעושה הבדל גדול בעולם הזה. קרול שלבי עצמו רכש אותה ב־1975 והחזיק בה עד 1998. מבין שש הקוברה דייטונה המקוריות, זו היחידה שהייתה בבעלותו האישית.
עכשיו אפשר לחזור למחיר. 42.9 מיליון דולר כבר לא אומרים שמישהו שילם המון כסף על שלבי נדירה. הם שמים אותה באותו אזור שבו השוק מתמחר את המכוניות האירופיות החשובות ביותר בהיסטוריה. היא יקרה יותר מכמה מכירות של פרארי 250 GTO, מפרארי 250 LM, מפרארי 335 ספורט ומפרארי 412P.
האם זה אומר שנתחיל לראות את המכוניות האמריקאיות הגדולות מקבלות את אותו יחס היסטורי שהאירופיות קיבלו כבר מזמן. לדגמים מסויימים כן וזה גם די הגיוני. קוברה דייטונה, פורד GT40 ומכוניות אמריקאיות אחרות מהתקופה כבר בנות שישים שנה ויותר. הן התחרו במרוצים הגדולים בעולם, ניצחו בהם, שינו את הספורט המוטורי והאנשים שתכננו, בנו ונהגו בהן הם כבר חלק מההיסטוריה. הן כבר לא רק “קלאסיקות אמריקאיות”. הן מכוניות היסטוריות. והקוברה הזו פשוט קיבלה עכשיו תג מחיר שמתאים לזה.
עשר המכוניות היקרות ביותר שנמכרו במכירה פומבית:
| מקום | מכונית | שנה | מחיר |
|---|---|---|---|
| 1 | מרצדס־בנץ 300 SLR אולנהאוט קופה | 1955 | 143 מיליון דולר |
| 2 | מרצדס־בנץ W196 R סטרימליינר | 1954 | 53.9 מיליון דולר |
| 3 | פרארי 330 LM / 250 GTO | 1962 | 51.7 מיליון דולר |
| 4 | פרארי 250 GTO | 1962 | 48.4 מיליון דולר |
| 5 | שלבי קוברה דייטונה קופה | 1964 | 42.9 מיליון דולר |
| 6 | פרארי 250 GTO | 1962 | 38.5 מיליון דולר |
| 7 | פרארי 250 GTO ברלינטה | 1962 | 38.1 מיליון דולר |
| 8 | פרארי 250 LM | 1964 | 36.3 מיליון דולר |
| 9 | פרארי 335 ספורט | 1957 | 35.7 מיליון דולר |
| 10 | פרארי 412P | 1967 | 30.3 מיליון דולר |
