הסיפור של אלפין החל בתחילת הסיקסטיז עת ז’אן רדלה (Jean Rédélé, תראו איזה יופי הבאנו לכאן את שמו בנוצרית) החל לבנות מכוניות מירוץ עם מכלולים מכניים מבית רנו. את ההישג הגדול ביותר ובפער, הוא קטף עם מכונית ששמה היה A110. היה זה בשנת 1973, שנה בה יוסדה לראשונה אליפות העולם הרשמית בראלי. כן, מה שאתם מכירים כיום כ-WRC. אז המכונית הזו היתה אלופת העולם הראשונה.
בכל מקרה, למכונית היתה שלדת צינורות, מנוע אחורי, מרכב מפיברגלס, כלום משקל ועיצוב סופר-מדליק. אבל כיאה למציאות, שום דבר שיכל להחזיק שנים והמותג כולו נמכר לרנו אחרי שנים מספר. ב-2017 רנו החליטה להחיות את המותג וכמו גם את הדגם, במתכונתו המודרנית. העיצוב היה הומאז’ לעיצוב האייקוני ההוא, המרכב היה מאלומיניום והמנוע היה מרכזי ולא אחורי. הביקורות הטובות שצפו את הרשת והלקוחות, יחסית, שצפו את אולמות המכירה. היא אמנם לא הצליחה לתת פייט ל-718 של פורשה, מתחרתה הישירה, בכל הנוגע למסירות, אך היתה פה הצהרה והפגנת יכולת בכל הנוגע לחיוך.
אלפין A110 במבחן דרכים – אוויר פסגות
בכל מקרה, כבר נאמר בעבר שה-A110 החדשה תהיה עם יחידת כוח היברידית והנה יש הודעה רשמית שהקונספט לדור הבא יהיה חשמלי והוא עשוי ואמור לערוך הופעת בכורה בפסטיבל המהירות של גודווד. לא הופעה סטטית אלא כזאת דינאמית שתכלול את מירוץ טיפוס הגבעה כשפייר גאסלי ופרנקו קולפינטו, נהגי הפורמולה 1 של הקבוצה, יהיו מאחורי ההגה.
באלפין יצאו בהצהרות שהמכונית הזאת תהיה קלה יותר מכל מכונית חשמלית אחרת בשוק. אותנו מעניין כמה המשקל יהיה בפועל, גם בהשוואה לכיף שמגיע ממכוניות ספורט מונעות בנזין. הבנו גם שלאלפין תהיה חתימת קול ייחודית שתדרבן את הנהג. מסוג הדברים שלא באמת מרשימים אותנו. זה אולי ידליק יותר אודיופילים. אנחנו בכל מקרה, נמתין להגעתה לארץ הקודש והלוואי והם יהיו הצודקים, החבר’ה באלפין.
זה לא הזמן להיות סקפטיים. לא כי אין צליל מנוע אמיתי, לא כי המשקל לא יוכל להיות כזה-קל, לא כי ההיגוי חשמלי ולא כי אין תיבת הילוכים אמיתית. כי כבר פגשנו בכלים חשמליים ראויים וכי רנו מאז ומתמיד ידעו לכייל שלדות בצורה מוצלחת. וחוץ מזה, הן לא רואות מוסך. ובאמת והלוואי שהיא תהיה כזאת מהנה. כי מגיע לכולנו הנאה וחיוך גם בעידן החשמלי.
בחיי שהפעם זה ללא ציניות.
