אינדיאן סקאוט משנת 2016 – זה מה שמסתתר מתחת לאופנוע היפיפייה הזה. זאת אומרת חלק מסקאוט, מה שנשאר כאן תכל’ס זה המנוע ועוד כמה חלקים קטנים, כל השאר נבנה מאפס.
שני השבדים שחתומים על האופנוע הזה התחילו מבניית שלדה ייעודית, כזו שתהווה הומאז’ לבורד-טרקרים של שנות ה-20′. התוצאה הוויזואלית לא פחות ממדהימה. אופנוע צר, נמוך וארוך כשהמנוע תופס תפקיד ויזואלי משמעותי.
וזה לא מקרה. כי המנוע הזה יודע להפיק בין 150 ל-200 כ”ס, תלוי ברמת הגדישה. כן, זה לא מעט כוח, בטח כשזוכרים שהמכלולים לא בדיוק נראים כמתאימים לעומס הזה.
קח לדוגמה, הזנב הקשיח (אמרנו בורד-טרקר לא?!) ומתלה קפיץ העלים הקדמי. שני דברים שלא נוסכים ביטחון או מייצרים נוחות מודרנית. אבל למי באמת אכפת כשהתוצאה נראית ככה.
יש כאן אין סוף פרטים קטנים ומיוחדים, שימו לב לבלמים הקטנטנים מלפנים ומאחור לדוגמה ולצמיגים הצרים (200 כ”ס אמרנו?) השילוב הין הרכיבים העדינים האלו למנוע האדיר הזה בהחלט מזיזים אצלנו משהו.
למרות המראה שזורק את הצופה ישר לתחילת המאה הקודמת מבחינה מכאנית זהו אופנוע מודרני למדי, כשמחשב ניהול המנוע וצמת החוטים חבויים מתחת למה שנראה כמו מיכל דלק. מיכל הדלק האמיתי נמצא מתחת למושב הרוכב. עוד פרט שהחבר’ה השבדים מציינים זו תרומה יפנית לבנייה – הונדה CRF450 תרם את הראדיאטורים שלו לבנייה הזו.
נסה לדמיין אין ירגיש לרכוב על אופנוע כזה, עם תנוחה לא הגיונית, בלי מתלים בפועל ועם וי-טווין מוגדש שיודע לייצר 200 כ”ס. סוג של מזוכיזם, בלי ספק. אפשר בכל זאת סיבוב?
