כמו בפעמים קודמות, גם בביקור הזה בסין לוח הזמנים היה צפוף, עמוס התרשמויות, חשיפות, הדגמות ועם הדובדבן שהוא תערוכת בייג’ינג העצומה שביקור בה הוא כמו מסע כומתה. כמו בפעמים קודמות התאמצו המארחים ב-BYD להציג בפנינו ובפני עוד עשרות עיתונאים שהגיעו מרחבי העולם היכולות של יצרנית הענק במלוא תפארתה. ואם לרגע חשבנו כבעלי ניסיון וביטחון עצמי ש”מה כבר אפשר לחדש לנו?”, קיבלנו את אותה תשובה שוב ושוב. המון. כי תעשיית הרכב הסינית בכלל וב-BYD בפרט פועלת בקצב שלה, ומבינים את זה כבר כשנכנסים בשערי המפעל בז’נגז’ו.
מהצד, זה נראה כמו עוד אזור תעשייה עצום בשולי עיר סינית. אבל מהרגע שנכנסים פנימה, קנה המידה משתנה. זה לא מפעל במובן שבו אנחנו רגילים לחשוב עליו. זו מערכת ענקית. הדבר הראשון שמפתיע בתוך המפעל הוא השקט. לא שקט של היעדר פעילות, אלא שקט של אוטומציה. כ‑98 אחוז מתהליך הייצור מתבצע באמצעות רובוטים, זרועות מכאניות, מסועים וכלים אוטונומיים. בני אדם נמצאים שם, אבל בתפקידים אחרים לגמרי ממה שהכרנו בעבר: פיקוח, בדיקה, התקנה נקודתית.
בעידן של פלטפורמות חשמליות מילת המפתח במפעל של BYD היא גמישות. כמה דגמים שונים מסוגלים לעבור על אותו קו, בלי תחושת עומס ובלי האטות. מערכות חכמות מאפשרות החלפה מהירה של תבניות ומעבר בין דגמים כמעט בלי לעצור את קו ייצור. זה אינו מפעל שמוקדש לדגם אחד, אלא פלטפורמה תעשייתית שמאפשרת שינוי מתמיד בהתאם לדרישה. גם בקרת האיכות מתנהלת בהתאם. רכב אחרי רכב עובר סריקות ובדיקות, וכל חריגה נרשמת ומוזנת חזרה למערכת במטרה למנוע בעיות מראש, ולא לטפל בהן בדיעבד. היכולת המוצהרת כאן היא ייצור של יותר מאלף מכוניות ביום, וזה רק מפעל אחד מיני מספר מפעלים הפזורים בסין וגם מחוצה לה.
אבל כדי להבין באמת את הראש של BYD, צריך לצאת מפס הייצור ולהיכנס למוזיאון החדשנות שלהם, שנמצא באזור אחר של המחוז. זה אינו אולם תצוגה שיווקי, אלא חלל שמדגים תהליכים, עקרונות והנדסה. אזור גדול וחשוב מוקדש לאווירודינמיקה ככלי מרכזי להארכת טווח הנסיעה ולשיפור היעילות. אזור אחר מדגים את יתרונות טכנולוגיית ה-Cell to Boby, בה תאי הסוללה אינם יחידה נפרדת שמותקנת ברכב, אלא חלק אינטגרלי ממבנה המרכב עצמו. במתחם החדשנות נוגע לתחום הטעינה התקיימה תצוגת ה-Flash Charge מדגימה את טכנולוגיית הטעינה האולטרה המהירה החדשה של BYD שיכולה לחולל מהפכה בשוק הרכב החשמלי. וזה רק על קצה המזלג.
ארבעה מותגים, כיוון אחד
רוב האנשים לא נחשפים לעוצמה התעשייתית הזו וההשקעה הטכנולוגית מאחורי הקלעים, אבל הם כן נחשפים לתוצרים שלה שנחשפים לקהל קודם כל בתערוכות הרכב. בעידן האינטרנט נדמה היה שתערוכת הרכב המסורתית מתה, ואז באה תעשיית הרכב הסינית וטרפה מחדש את הקלפים. תערוכת בייג’ינג היא העדות החזקה ביותר לכך ולא רק מכיוון שמדובר בתערוכת הרכב הגדולה ביותר במדינה, היא גם מתחילה לתפוס את מקומה כתערוכת הרכב החשובה בעולם. וכרגיל בסין, הכל הוא בגדול: 380 אלף מטרים רבועים, פרוש על שני מתחמי ענק מחוברים, עם יותר מ‑1,400 כלי רכב, כ‑180 חשיפות עולמיות.
האווירה בתערוכה משקפת היטב את השינוי. זה לא אירוע נוסטלגי, אלא תצוגה תעשייתית של הווה ועתיד, עם דגש ברור על חשמל, תוכנה וקצב פיתוח. הרוב המוחלט של הדגמים הם חשמליים או היברידיים מתקדמים, ורבים מהם אינם קונספטים שספק אם יגיעו לפס הייצור, אלא מוצרים שכבר ביצור או שיגיעו ממש בקרוב. כשמביטים על הסיפור הזה דרך הדוכן של BYD, התמונה מתחדדת עוד יותר.
BYD אינה מציגה כאן מותג אחד, אלא מערכת של ארבעה מותגים: מותג BYD עצמה פונה למיינסטרים ומנגיש את הטכנולוגיה. דנזה מתמקדת בעולמות הפרימיום ומשלבת בין נוחות לבין ביצועים. פאנג צ’נג באו פונה לעולמות השטח והלייף סטייל, עם דגש על יכולת, ויאנגוואנג נמצאת בקצה העליון של הסקאלה, שם הכסף פוגש את הטכנולוגיה בלי הרבה פשרות ברקע.
זו חלוקה שלא נולדה במקרה. היא אינה תוצאה של מיזוגים היסטוריים או רכישות, אלא של תכנון מראש. BYD בנתה קודם מערכת תעשייתית אחת, ורק אחר כך חילקה אותה למותגים. לכן אין כאן חשש מקניבליזציה, ואין הסתרה של פלטפורמות משותפות. להפך. הדגמים מדברים את אותה שפת בסיס, אבל מספרים סיפורים שונים. והיה הרבה מה לספר. דנזה Z, פאנג צ’נג באו פורמולה X ופורמולה S, סיליון 08, גרייט טאנג, אטו 3 איבו, אטו 3 דור שני. על חלקן הרחבנו ועל חלקן עוד נרחיב אבל זו רק רשימה חלקית, ואלו רק המוצגים בתערוכת רכב אחת מתוך כמה שפרושות לאורך השנה.
תצוגת יכולת חשמלית והיברידית
בתערוכה הוצגו הדגמים עליהם ננהג בשנה הבאה, אבל את ההזדמנות ניצלנו לדגמים שמתגלגלים על הכבישים כבר היום וחלקם כבר בדרך לבטן האוניה שתיקח אותם ארצה. דגמים שלפני כשנתיים היו רק בגדר קונספט או בקושי בגדר שרטוט כבר קיימים כיום והפגינו לנו את יכולתם בנסיעה ומשלימים את התמונה הכללית במפגן הכוח הזה.
לא מדובר רק ביאנגוואנג U9 אותה פגשנו על המסלול הרטוב עם 1,300 כוחות סוס ויכולת מרשימה. המבט עובר מהאספלט למים שם מגיעה אחת ההדגמות המרשימות במתחם כולו עם יאנגוואנג U8 שנכנס לבריכת מים עמוקה, שוקע כמעט עד קו החלונות, וצף. לא לכמה שניות, אלא לפרק זמן שיכול להגיע עד כחצי שעה עם יכולת תנועה בתוך המים. את היכולות האמיתיות של ה-U8 דגמנו על מסלול עם מערכת הנעה כפולה המבוססת על מנוע חשמלי לכל גלגל ומנוע בנזין המפיקה כ‑1,200 כ”ס. ה-U8 נכנס לתוואי בוצי שכולל הצלבות, עליות וירידות. מה שנראה על פניו מאתגר, עובר בפועל בנינוחות מפתיעה. בלי הרבה דרמות, והבוץ לא באמת מפריע לרכב השטח הגדול הזה להתקדם. בירידות תלולות בקרת הירידה במדרון פועלת בצורה חלקה ומאוד מדויקת, בעיקר בזכות יכולת הבלימה של המנועים החשמליים. עוד מפגן שליטה של הטכנולוגיה על הטבע.
את הקצה האחר של הסקאלה מציג מסלול הראלי הצר, שבו נכנס לפעולה הדנזה B5, רכב פנאי-שטח היברידי-נטען, שצפוי להגיע לישראל לקראת סוף השנה עם טווח של כ‑100 קילומטרים על חשמל בלבד, כ‑650 כוחות סוס, הנעה כפולה ונעילות דיפרנציאל מלפנים ומאחור יש עם מה לעבוד בבוץ, והנהגים המקצועיים של BYD הדגימו החלקות זנב פוטוגניות, מדויקות ונשלטות, על מסלול צר שלא ממש סולח לטעויות.
אחרי ה-B5 יגיע אלינו גם ה-Ti-7 עליו הרחבנו בנפרד. רכב פנאי פול סייז עם שבעה מושבים שאותו דווקא לא דגמנו בשטח אלא במעבר מהיר בין קונוסים בתרגיל ג’ימקאנה שמבליט מסה, יכולת שינוי כיוון וזוויות גלגול, ובמקרה של רכב מהסוג הזה הציפיות היו צנועות. בפועל, ה-Ti-7 הפתיע לטובה. המרכב נשלט היטב, ההיגוי מדויק ומהיר מהצפוי, והתגובות נקיות. זו אינה חדות ספורטיבית, אבל יש כאן איזון וביטחון שמרמזים על מוצר שלם ואפוי.
והייתה גם דנזה Z9 GT שצפויה גם להגיע לישראל בעוד חודשים ספורים, מציגה תפיסה ברורה של פרימיום מודרני: הרבה כוח, איכות, טכנולוגיה ועיצוב שוטינג ברייק לא שגרתי. בתצוגה הסטטית אי אפשר להתעלם גם מהשארק, טנדר פלאג-אין של BYD שמיוצר גם במקסיקו ונמצא גם הוא בתוכניות לשיווק בישראל בהמשך. הנוכחות שלו בתצוגה הדגישה עד כמה רחב ההיצע של הקבוצה: ממכוניות קצה ועד כלי עבודה.
כל העושר הזה, התצוגה, הייצור ובנהיגה מחדד את התמונה הכללית. השאלה כבר אינה אם BYD יודעת לייצר מכוניות ברמה מערבית, משום שהתשובה לשאלה הזו ברורה. השאלה היא עד כמה תעשיית הרכב המערבית, זו שגדלה על זהות ומורשת, ערוכה להתמודד עם יצרן שרץ קדימה, מסתכל בעיקר על העתיד ועושה את זה בקצב מסחרר.
